בסוף הפגישה, זיו מנדל שאל: "ואת לאון אתה מכיר? גם הוא פועל בנושא תעסוקת בני 40 …"
ההכרות עם לאון היתה התוצאה היחידה מהמפגש שהתקיים במפעל התוכנה של זיו אבל ממש מתנה משמיים.

יום לאחר מכן, כבר הצטלצלנו והפכנו את ארומה בצומת רופין לבניין ההנהלה שלנו.

דקה וחצי לקח ללאון להבין למה אני מתכוון ב- מועדון אפורי השיער – ולהודיע לי שהוא חבר הנהלה וחלק מצוות המייסדים.
ואני נשמתי לרווחה …
הנה הגיע אדם שרוצה לעשות ולא רק לייעץ.

לאון לקח על עצמו את נושא ההשמות שהיה קרוב לליבו.
הוא הגיע למפגשים, דיבר עם אנשים וסיפר לחברות שהנה יש להן מאגר ידע מושלם.

אבל האושר הזה הוקפא כשלאון הלך לאמדוקס לשכנע אותם לעבוד איתנו ובמקום זה, קיבל הצעת עבודה שלא רצה לסרב לה. זו היתה דוגמא נפלאה לנושא שלנו – בגיל 60 מבקשים מאדם לחזור ולעבוד בענקית תוכנה גלובלית, בפעם השנייה ברזומה שלו.
זה היה פשוט מדהים.

הדוגמא הזו המשיכה גם לאחר מספר שנים, כאשר לפתע החליט לסיים את ההתקשרות כי לא התאים לו יותר. איש שנותן אינסוף מעצמו ומבקש שרק יכבדו את העשייה שלו.

רבים מאד בתעשיית ההייטק שחצו את גיל 40 והגיעו בהפתעה למדבר האי-תעסוקה, הגיעו ללאון בהמלצת חברים. ולאון, בדרכו השקטה, גרם להם להרגיש שיהיה בסדר ודברים יסתדרו.

לאון היה שולח לי את הבקשות שהגיעו ודוחק בי להביא תוצאות.
"אתה חייב לדבר איתו כי הבת שלו פנתה אליי" היה כותב ומצפה לתוצאות אחרי שעתיים …
והיו תוצאות מדהימות. אנשים שאיבדו תקווה, מצאו את עצמם מחדש, מנערים את האבק ועובדים במרץ. זה היה הסיפוק הגדול ביותר ללאון.

כשלאון יזם ופתח את קורס מנהלי המוצר עם הטכניון, הוא היה מיצג מופלא למי שהגיל הוא רק מספר בשבילו. התשוקה לעשייה, גיוס 20 המשתתפים למחזור הראשון ואז המאמץ לפתוח מיד את המחזור השני, היו מופת של עשייה שגם אנשים צעירים בגיל, יכלו רק להתקנא בו.

ומכזו עשייה מפוארת לגלות שלאון נפגע במחלה הנוראית, זו היתה מכה קשה.
ממתי צדיקים כמוהו נכללים בסטטיסטיקה הזו?

עוד שוחחנו חודש לפני שנפרד מאיתנו. קבענו להפגש בקונדיטוריה שאנו אוהבים.
אבל המוות שלו הקדים אותנו.

לאון הוא דוגמא ומופת לעשייה של השכל בהנחיית הלב.
יהי זכרו ברוך.